נשים קטנות הוא ספרה המפורסם ביותר של לואיזה מיי אלקוט. הספר מגולל את קורותיה של משפחה בקונקורד, עיירה סמוכה לבוסטון שבמסצ’וסטס בארצות הברית. הסיפור מתרחש בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית ולאחריה.

גיבורותיו הן ארבע האחיות – מרגרט (מג) הבכורה, שחלומה הוא להקים משפחה. ג’וזפין (ג’ו) המרדנית והפרועה, שחלומה הוא להיות סופרת, אליזבת’ (בת’) הצייתנית וטובת הלב, ואיימי הצעירה ביותר והמפונקת ביותר, שחלומה להיות ציירת.

לואיזה מיי אלקוט נולדה בשנת 1832 במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, לאב מחנך, בעל דעות מתקדמות, שהעדיף לא לשלוח את ארבע בנותיו לבית הספר הקפדני והקשוח, וללמד אותן בבית. הוא הניח לבנותיו ללמוד על פי נטיות ליבן, להעלות הצגות, לכתוב מכתבים וסיפורים ולשוחח הרבה. שיטות עבודתו של האב לא היו מקובלות בחברה האמריקנית והוא פוטר מעבודתו. לואיזה מיי נאלצה לעזור בפרנסת המשפחה ובין השאר, ניסתה כוחה גם בכתיבה.

היא כתבה את זיכרונות הילדות המאושרות שלה ושל אחיותיה, על ההתלבטויות והשמחות, הפחדים והאהבות, ולחיבור עב הכרס קראה נשים קטנות. הספר נשים קטנות יצא לאור בשנת 1868 וזכה מיד להצלחה מסחררת. לואיזה מיי שילמה את חובות המשפחה ודאגה לבסס את אחיותיה, אבל היא עצמה לא הקימה משפחה, ומתה בבוסטון בשנת 1888.